"כשמגלים את גודל האסון והזוועה שחווים בעלי החיים בתעשיית המזון, הביגוד, המחקר, הבידור עוברים את כל שלבי האבל של מודל קובלר-רוס: הכחשה, כעס, מיקוח, דיכאון. רק שלב אחד הוא בלתי אפשרי והוא ההשלמה."
נועם אדר

חג השבועות


מה לשבועות ולחלב ? / אמנון יונש



למה אוכלים מאכלי חלב בשבועות? למנהג זה שבימינו נראה כה קשור לחג, אין כל אזכור בתורה, במשנה, בתוספתא או בתלמוד. אז למה?


מתוך עמוד הפייסבוק של אמנון יונש: 


אחד ההסברים אומר שחלב בגימטריה = 40, כמנין ימי משה על הר סיני. נראה שזהו רק אחד מלפחות 40 הסברים שונים הניתנים למנהג זה. לפני שנתלהב מהגימטריה, נזכור ש 40 זה גם "לאט", אז נעצור רגע לחשוב ונשים לב ש 40 זה גם "חבל" – חבל על על העגלים שמזונם נלקח מהם, חבל על האמהות שילדיהם הרכים נלקחים מהן, חבל על העגלים הזכרים שגורלם נחרץ כי אינם מסוגלים לתת חלב וחבל על בני האדם שאוכלים אוכל המתאים לעגלים ולא לבני אנוש. ובכלל – למה ללכת רחוק כשאפשר לחזור למקורות ולסמלים המקוריים של החג – 40 זה גם "אגד חיטה" ומה יותר מתאים מאלומת חיטה ותוצרתה, בשביל לחגוג את חג הקציר?


חובבי הגימטריה גם מציינים שחמישים הימים הנספרים עד שבועות הם בגימטריה "חלבי". אנחנו נזכיר להם ש"חלבי" בגימטריה זה טמא ואם רוצים לאכול 50 בגימטריה, עדיף לאכול את פרי ה"אדמה". מצאו גם ש"גבינה" בגימטריה זה 70, כשבעים הפנים של התורה. גבינה בגימטריה ובסיכול אותיות זו גם "גניבה", המזכירה לנו כי מקורה בגניבת החלב שיועד לעגלים.


הסבר נפוץ אחר טוען שמכיוון שקיבלו את התורה בשבת, לא ניתן היה להכשיר את הכלים לבשר ולכן אכלו חלב. כלום שכחו שבמדבר לא היה להם את סיר הבשר ומזונם היה המן מהצומח שאינו בשרי ואינו חלבי? יש גם המקפידים לפרש שאת החלב חלבו יום קודם, שהרי אסור לחלוב בשבת. צאו החוצה והרגישו את החום השורר בתקופה זו של השנה. האם באמת נראה לכם שבמדבר, ללא אמצעי קירור הם שתו חלב שנחלב יום קודם?


יש המסבירים שמנחת השבועות הייתה מחלב, על פי ראשי התיבות של הפסוק "מנחה חדשה לה' בשבועותיכם". כיצד זה יתכן, בהתחשב בכך שמנחה מוגדרת כקורבן מן הצומח? בפרט כשמהות המנחה כתובה במפורש: "וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה" (שמות כג16) – מישהו ראה פעם זרעים של חלב? גם המשנה מציינת: "אין מביאין ביכורים חוץ משבעת המינים" (ביכורים א,ג).


מוסיפים ומספרים לנו שהתורה משולה לחלב, ככתוב בשיר השירים: "דבש וחלב תחת לשונך". מזכירים לנו גם את ארץ זבת חלב ודבש. גם כאן חוטאים בסירוס הכתוב ושוכחים שהביטוי "חלב ודבש" בתורה מכוון לשבעת המינים מהצומח ולא למשמעות המוכרת כיום. בתיאור שבעת המינים מופיע הדבש במקום התמר ואף בגמרא מוסבר: "ודבש אלו התמרים" (ביכורים א). יש מחלוקות מהו החלב בתורה – האם הכוונה לעסיס התאנים, אולי זה תיאור ליבול משובח או לנוזל של מאכל כלשהו, אך אין ספק שב"ארץ זבת חלב ודבש" הכוונה לתיאור פרי הארץ, כנאמר בתיאור הארץ מפי המרגלים: "וגם זבת חלב ודבש היא וזה פריה" (במדבר יג 27).


בזמן בית המקדש, מוקד החג היה הקרבת קורבן "שתי הלחם" – שתי ככרות לחם מהחיטה החדשה. קורבן זה היה ייחודי בכך שהוא כלל לחם חמץ, בניגוד לרוב הקרבנות אותם היה אסור לאפות חמץ. גם ממנהג ברור זה, הצליחו להגיע לאכילת בשר וחלב עם ההסבר שבאכילת שתי ארוחות, בשרית וחלבית, חייבים לאכול שני לחמים שונים. קשה סתם כך לאכול שני לחמים?


החלב הלבן בא לסמל את הטוהר. איזה טוהר יש בחלב שנגנב מאלה שיועד להם, בחלב שמאחוריו קטיעות איברים ללא הרדמה, צריבות בעור, כליאה בתאים צפופים ועוד הרבה סבל והרג חפים מפשע? טוהר אמיתי ראוי לסמל במגוון סוגי חלב מהצומח - חלב מסויה, שיבולת שועל, שקדים או אורז, חלב מהצומח שייצורו אינו כרוך בסבל.


קבוצה שלמה של הסברים נסובה סביב החלב כמאכל לתינוקות. ממשילים את עם ישראל שזה עתה קיבל את מצוותיו לתינוק שזה עתה נולד. מספרים שלאחר קבלת תרי"ג מצוות, עם ישראל היה כה תשוש שדמה לתינוק והיה זקוק למאכל תינוקות כדי להתחזק. האם לא שמעו שהמזון המתאים ביותר לתינוקות הוא חלב אימם ולא חלב של חיה אחרת? טוענים גם שהחלב קל לעיכול ומתאים לליל שימורים של לימוד תורה. איך זה מסתדר עם הנתונים המראים שרוב היהודים בכלל אלרגים לחלב? מספרים שהחלב הניתן מאם לבנה הוא סמל לנתינה ולמתן תורה. האם חלב הפרות הנלקח מהן ומעגליהן הוא סמל לנתינה או סמל לגזל? משייכים את החלב גם למשה שסירב לינוק מבת פרעה, אלא רק מאימו שנשכרה לו כמינקת. אם כך, מדוע שלא ננהג גם אנו כמשה ונאכל את המיועד לנו ולא את חלבן של אמהות אחרות, המיועד לילדיהן הן?


אז מדוע בכל זאת אוכלים מוצרי חלב?


עם צאת עם ישראל לגלות, הוא נותק מהמנהגים הקשורים לעבודת הארץ. חג השבועות נותק מהמשמעות החקלאית וחגיגת ביכורי האדמה ונותר בעיקר עם המשמעות הרוחנית של לימוד התורה. אכלו אז את המצרכים שהיו זמינים באותה תקופה של השנה. זוהי תקופה של המלטות שבהן אמהות מייצרות חלב עבור ילדיהן – העגלים, הטלאים והגדיים, חלב שנגזל מהן על ידי האדם. האדם נותר עם כמויות גדולות של חלב שאותן הוא מוכר בזול לכל דורש, לפני שיתקלקל בחום. מאכלי החלב בעונה זו אינם אופייניים דווקא ליהודים, אבל כשמדובר בחג, חייבים לתת למנהג סיבה יהודית כשרה וכל מי שנשאל, נתן את ההסבר המלומד שלו.


בחג שבועות הזה, בואו נחזור ונחגוג את חג הקציר, חג הביכורים. נהנה ממגוון לחמים טריים מתבואת הארץ, נהנה מפרי הארץ, מהפירות הטריים הראשונים ממינם שהגיעו לשווקים ונשאיר לילדיהם של בני האדם ובעלי החיים לינוק את חלב אימותיהם, כפי שמשה הסכים לינוק רק מחלב אימו.























אנא המתן
למצב עריכה הוספת שאלה חדשה שמור את השינויים
טוען...