"טבעונות אינה אידיאולוגיה. טבעונות היא פרקטיקה. זה לא שאני *מאמינה* שבעלי החיים סובלים - זו עובדה בלתי ניתנת להפרכה, וממנה *נובעת* הפרקטיקה, הטבעונות: הימנעות מהשתתפות בכל ניצול ושעבוד בעלי חיים ושלילה של כל מה ששייך להם מעצם קיומם כיצורים חיים. אני לא מאמינה בטבעונות. אני עושה טבעונות."
מומלץ: הערוץ של אסא קיסר ב-Youtube מכיל מקורות מידע רבים בקטעי וידאו.
75 רבנים מרחבי העולם וממגוון העדות חתמו על הצהרה הקוראת לעבור לתזונה טבעונית.
"בעצמאות הקרוב אני לא נוגע בבשר": המשגיח שנהפך לצמחוני
"הצהרת הכשרות של המאה ה-21": למעלה מ-70 רבנים מכלל הזרמים ברחבי העולם חתומים על הצהרה הקובעת כי תזונה טבעונית היא ביטוי לערכים היהודיים: "אם אתה רוצה לקיים את רוח ההלכה לגבי מהות הכשרות, אתה צריך לחיות על דיאטה צמחונית"
יצחק טסלר וטלי פרקש
פורסם: 16.10.17 , 17:44
הרב אברהם יצחק הכהן קוק (1935-1865) מתייחס במקומות שונים בכתביו לשאלה מהו היחס הראוי שיש להעניק לבעלי החיים. ההתייחסויות הללו, המצויות בספריו 'אפיקים בנגב' ו'טללי אורות', לוקטו וקובצו (ע"י הרב דוד כהן) בספר חזון הצמחונות והשלום מבחינה תורנית, וממנו אני מביא את הציטוטים שלהלן.
הרב קוק קיבל את דעת חז"ל (בבלי סנהדרין נט ע"ב), שלא הותרה אכילת בשר לאדם הראשון, ושרק בשל ירידת הדורות הותר לאנושות להרוג בעלי חיים ולאכול את בשרם (עמ' מט). את דעתו על העוולה המוסרית שבאכילת בשר הביע במלים ברורות: "חסרון מוסרי כללי הוא במין האנושי, במה שלא יקיים את הרגש הטוב והנעלה, לבלתי קחת חיי כל חי, בשביל צרכיו והנאותיו" (עמ' ז); וכן "אי אפשר כלל לצייר, שאדון כל המעשים, המרחם על בריותיו, ברוך הוא, ישים חק נצחי כזה בבריאתו הטובה מאד, שאי אפשר יהיה למין האנושי להתקיים כי אם בעברו את רגש מוסרו על ידי שפֹך דם, יהיה גם דם בעלי חיים" (עמ' ח). כלומר, כל זמן שמוסריותך הפנימית לא תקוץ באכילת בשר בעלי חיים, כמו שכבר אתה קץ מבשר אדם" (עמ' יא). מצב מוסרי ירוד זה של המין האנושי הוא זמני: "שבבא התור של המצב המוסרי לשקץ בשר בעלי חיים, מפני הגועל המוסרי שיש בו, הלא אז לא תאַוֶה נפשך לאכל בשר, ולא תאכל" (שם). הרב קוק מסביר,"אין ספק בדבר, שאלו היה איסור הריגת בעלי חיים מפורסם פרסום דתי ומוסרי, מצד הרגש הטהור של הצדק האלהי, הראוי להתפשט על כל היצורים… לעת עתה, שאין המצב המוסרי מתוקן כלל, ורוח הטומאה טרם עבר מן הארץ, אין ספק שהיה הדבר גורם תקלות רבות. התאוה הבהמית לאכול בשר, כשהיתה מתגברת, לא היתה אז מבחנת בין בשר אדם לבהמה" (עמ' יד). היתר אכילת בשר הוא אפוא "ויתור מוסרי" העתיד להתבטל בעתיד (עמ' יח). אולם כבר במערכת המצוות הקיימת יש טפטוף מתמיד של ערכים, והוא שיהווה את ההכנה המוסרית לשינוי התנהגות המין האנושי עם בעלי החיים בעתיד (עמ' כג). לדוגמה, מצוות כיסוי הדם נועדה להזכיר לבני האדם שיש פגם מוסרי שמן הראוי להתבייש בו בנטילת חיי בעלי החיים (עמ' כג-כד).
הרב קוק מדגיש, שלעתיד לבוא ההתנהגות המוסרית של המין האנושי עם בעלי החיים לא תנבע מרגשות רחמים או "צדקה של ויתור", אלא תהיה בגדר "משפט ודין גמור, גזרה וחֹק איתן" (עמ' כב). עוד כדאי להזכיר שלפי טענתו לעתיד לבוא לא יוקרבו קורבנות מן החי, כי אם מן הצומח בלבד.
כאשר אנו רוכשים מוצרים מן החי אנו מסייעים למתעללים לעבור עבירה (מסייע בדבר עבירה, שנאמר- "וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ"). בנוסף לכך, בשולחן ערוך נפסק שגם אם לא פגעת בעצמך בבעל חיים, יש לך אחריות למנוע ממנו צער:
"אסור מן התורה לצער כל בעל חי. ואדרבא חייב להציל כל בעל חי מצער, אפילו של הפקר..." (קיצור שו"ע סימן קצא).
מדוע הקריבו קרבנות?
ראשית, חשוב לזכור כי יש פער גדול בין תקופת הקרבנות לתקופתנו. כיום בעלי החיים אינם גדלים בחצר או במראה, אלא עוברים מסכת ייסורים מרגע לידתם. עם זאת, אפשר לשאול- מדוע ציווה עלינו הקב"ה להקריב קרבנות אם היהדות שואפת לטבעונות?
לפי הרמב"ם הקרבנות באו לסייע לבני ישראל לפרוש מעבודת האלילים, מכיוון שבאותה העת סגד כל העולם לאלוהיו באמצעות קרבנות. בני ישראל לא היו מוכנים לקבל תורה שאין בה קרבנות, לכן הורה להם הקב"ה להקריב לו ולא לאלילים. בנוסף, אם לא היו מתירים לבני ישראל להקריב קרבנות הם היו עלולים להקריב את בניהם ובנותיהם.
השורה התחתונה היא שעבודת הקורבנות הייתה קשורה בנסיבות היסטריות בכדי להרחיק את בני ישראל מעבודה זרה.
אם המוצר כשר, האם מותר לקנותו?
הכשרות איננה רק גוף הדבר עצמו אלא גם דרך הגעתו של הדבר. לא די שהמוצר יהיה כשר לאכילה אלא גם דרך הגעתו, כגון ערלה, שביעית ועוד. לכן הכשרות אינה מספיקה, מפני שהדרך בו המוצר הגיע אלינו לא חשובה פחות.
האם השחיטה בימינו כשרה?
בשחיטה בין הלכות הרבות, יש שני פסקים לפיהם אסור לשחוט בעלי חיים אחד מול השני, ובנוסף אסור שבעל החיים יפחד בזמן השחיטה.
* בהלכה פסוקה מפי כמוהר"ר יוסף חיים זצוק"ל נאמר: "כל עוף ובהמה, אם ישחטו אחרת לפניה, תצטמק ראה שלה מחמת הפחד...אם הפחידוה כגון ששחטו אחרת לפניה וכיוצא בזה, הרי זו טרפה"
* הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטין מחבר הספר "ערוך השולחן": "ולכן מהנכון שיזהרו השוחטים שלא לשחוט בעלי חי בפני בעל חי אחר, ועוד שיש בזה צער בעלי חיים ואיסור גמור הוא וכך כתבו כמה גדולי אחרונים".
האם בעלי החיים חשים צער וכאב?
הרמב"ם
"אין הבדל בין צער האדם וצער שאר בעלי-החיים, מפני שאהבת האם לילדהּ וגעגועיה אליו אינם נמשכים אחר השׂכל אלא אחר פעולת הכוח המדמה הנמצא ברוב בעלי-החיים כמו שהוא נמצא באדם". (מורה נבוכים חלק שלישי פרק מ"ח)
רש"ר הירש (רבי שמשון בן רפאל הירש)
"כי כאדם כבהמה גם היא תחוש ותרגיש כל חתוך, דחיפה, הכאה, כובד עמל רב, פחד ובהלה, רעב וצמאון" (ספר חורב, מערכת החקים, ה, א)
האם מותר לאכול מוצרים מן החי? (לא לקנות).
כן. התורה מתירה לאכול בעלי חיים מנסיבות היסטוריות. לדעת רש"י, הרמב"ן, רבי יוסף אלבו ופרשנים נוספים- בתחילה אסר הקב"ה על האדם לאכול מן החי. לאחר המבול כאשר האנושות חטאה והגיעה לתחתית- הותרה אכילת הבשר, מפני שאין לאנושות מסוגלות לעמוד בזה. לפי ר' יוסף אלבו זה "היתר בזוי". "שלא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע כמו שהתירה להם יפת תואר ועל זה הדרך". כפי שהתורה התירה לחטוף אישה בשדה הקרב כך גם התירה לאכול בשר. כזכור ההיתר לחטיפת אישה קשור לעובדה שבני ישראל לא היו עומדים בציווי שלא לחטוף בכלל, ולכן נקבעו כללים ברורים שיגרמו להם שלא לעשות זאת בפועל (למשל שהיא תגלח את ראשה, וכך פחות ירצו "לבעול" אותה). לכן ההיתר הוא – היתר בזוי. אפשר לראות כי היהדות אינה שואפת למקום הזה, ומנסה למנוע פגיעה עד כמה שניתן.
"אין שמחה אלא בבשר ויין"
זה מיתוס גדול מאוד. המשפט נלקח בחלקו והוצא מהקשרו. המשפט המקורי הוא: ""תניא רבי יהודה בן בתירא אומר: בזמן שבית המקדש קיים אין שמחה אלא בבשר שנאמר 'וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת לפני ה' אלוהיך', ועכשיו שאין בית המקדש קיים, אין שמחה אלא ביין, שנאמר : 'ויין ישמח לבב אנוש'". זאת אומרת, שרק כשבית המקדש קיים המשפט הזה תקף, וכיום כשאין בית מקדש השמחה היא ביין.
"בעלי החיים נבראו למענינו ובשביל שנאכל אותם"
לא נכון.
* הרמב"ם מורה נבוכים חלק שלישי פרק י"ב: "הגם שהכוכבים מאירים, זאת הודעה על טבעו של כוכב ולא על תכליתו"
* משלי טז, ד: "אין להאמין שכל הנמצאים הם בשביל מציאות האדם, אלא אף שאר הנמצאים מכוונים לעצמם ולא בשביל דבר אחר. בכל נמצא הוא התכוון לעצמותו של אותו נמצע. כל פעם ה' למענהו".
* בראשית א כח: "ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרמשת על הארץ". מה הכוונה? בעלי החיים לא נבראו בכדי שיפגעו בהם, אלא שבני האדם הם כמו שליט, ושליט אינו אמור לפגוע בנתינים שלו ואף להיפך- להיטיב עמם.
"כאשר אנו אוכלים בעלי חיים אנו מעלים אותם בדרגה"
זו טענה לא נכונה, מפני שכתוב במפורש שאי אפשר להעלות בעל חיים בדרגה דרך חטא. להיפך, דרך חטא יורדים בדרגה הרוחנית. בנוסף, יש לזכור כי יש ניצוצות בכל דבר בעולם הזה, וגם אכילה מהצומח מעלה ניצוצות.
בנוסף, יש לזכור שבעבר בני אדם גידלו בעלי חיים בחצר, ולאחר שנקשרו להם וטיפלו בהם באהבה שחטו אותם תוך התכוונות אמתית. היום בתעשייה יש פס ייצור, והשוחט אינו באמת מתכוון כאשר הוא מברך ושוחט כל חיה וחיה, ולכן אין כלל רוח של קדושה.
האם יש חובה לאכול בשר ודגים בשבתות ובחגים ?
אין כל חובה לאכול בשר ודגים בשבתות ובחגים. המנהג לאכול מהם בשבתות ובחגים נובע מן ההנחה שאלו מאכלים הגורמים לשמחה, ועל כן אכילתם מכבדת את השבת או את החג. אך מי שאינו שמח באכילת אותם מאכלים, ונפשו נגעלת מהם, פטור מהם כמובן, שהרי אכילתם לא תסב לו שמחה אלא צער (כך גם בנוגע למי שנמנע מהם מסיבות בריאותיות).
מדוע רבנים לא פוסקים שאסור לאכול מן החי?
חשוב לציין שגם גדולים בתורה, ואפילו משה רבנו- אלו בני אדם. רובם אינם מודעים למה שמתרחש בתעשייה, ובנוסף לזה חלק חוששים כי הציבור אינו יעמוד באיסור שכזה.
קישורים נוספים:
עדות של שוחט לשעבר
דת וטבעונות באתר gary-tv.com
חזון הצמחונות והשלום במשנתו של הרב קוק (אתר אנונימוס)
חזון הצמחונות והשלום בויקיפדיה
מאמר של דר' יעל שמש על התעלמות הפסיקה ההלכתית מהתעללות בבעלי חיים
האתר "יהדות וצמחונות" של ריצ'רד שוורץ בעברית
האתר "יהדות וצמחונות" של ריצ'רד שוורץ באנגלית
ריצ'רד שוורץ ביו-טיוב (באנגלית)
shalomveg - מקור מידע באנגלית A Sacred Duty (Hebrew)
רפואה טבעית הרב יובל אשרוב הכהן חובה לצפות!!!
אין שום דבר יהודי בהתעללות בבעלי חיים
האם חלה חובה לאכול בשר בשבתות ובחגים?
עמוד הפייסבוק - צמחונות ביהדות
צער בעלי חיים - התייחסות להתעללות שנחפשה באדום אדום
הרופא החרדי דר' גיל יוסף שחר - על תזונה
הברירה הטבעונית / יעל פרידסון, 17.1.2014
הרב נועם בכור מביע דאגה עמוקה מהיחס לו מקבלים בעלי החיים בתעשיות השונות
הרב שלמה פפנהיים נגד שטריימל מן החי: "חילול השם" / קובי רוזן, 21.08.13
שיעור בנושא טבעונות - הרב גדעון הולנד - ישיבת "נהר שלום" בירושלים -הבעיות באכילת מוצרים מהחי
על שחיטה כשרה
https://www.facebook.com/gaya.goldberg/posts/10209756491300075
ככה עובדת השחיטה ה״כשרה״:
ריסון ראש, ריסון גב, ריסון רגליים, ריסון צוואר.
צימצום, דחיפה, סגירה, פתיחה.
הכנסת עגל, שחרור עגל.
דלת כניסה, דלת צד, רצפה.
סיבוב ימינה, סיבוב שמאלה.
ואתם, במו כספכם, גרגרנותכם ואטימותכם
לוחצים על הכפתורים האלה.
----
צילום לוח בקרה תא עקידה: קרן לסרי, מתוך בית מטבחיים בחיפה. Keren Lassry
כשר, אבל מסריח מאכזריות / הרב אדם פרנק, 23.10.11
שחיטה כשרה? לא זו הבעיה / דדי שי, 20 במרץ 2012
ארגון בחמל"ה
תפילין טבעוני